מהפכה שקטה מתרחשת ביו"ש בשנים האחרונות – הקמת חוות חקלאיות בשטחים הפתוחים בשטחי c.
גם הר חברון השתבח בכ- 30 חוות חדשות , כן ירבו.
בשנה האחרונה יצא לי להדריך כמה סיורים בחוות
וביום העצמאות האחרון הוצאנו 7 סיורים ובהם 500 משתתפים לחוות החדשות החקלאיות ביו"ש בשיתוף עם איגוד החוות.
אחד המדריכים שאל אותי – 'איפה מוזכרת החווה במקורות'?
לדעתי השאלה צריכה להיות הפוכה .. איפה הוזכר היישוב הקהילתי בתנ"ך ?
היישוב הקהילתי הוא המצאה של ההתיישבות ביו"ש עקב מחסור בקרקעות חקלאיות,
לימים התפשטה השיטה גם לגליל ולנגב כדי לייהד אזורים דלילים מהתיישבות יהודים.
ובכל זאת .. בפרשת שלח שקראנו לא מזמן נשלחים המרגלים לבדוק את העם היושב בארץ 'החזק הוא הרפה' ובהמשך האם הוא יושב 'במחנים או במבצרים' ?
המדרש קושר בין השאלות ומסביר שמי שיושב פרוז הוא החזק והעם המבוצר בעריו הוא דווקא הרפה ..
מכאן חיזוק לצורת התיישבות כפרית לעומת העירונית דוקא בארץ ישראל.
החווה כצורת מגורים מוזכרת פעם אחת בתנ"ך-
וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם, וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר."
הצירוף 'חוות יאיר' מוזכר עוד כמה פעמים אך לא מצאנו שום מקום אחר שקיבל את השם חוות.
נביא כמה פירושים אפשריים למילה חווה –
- התרגום על אתר מתרגם חוות- 'כפרניהון' , כלומר חווה היא כפר, הבעיה שגם המילה כפר מוזכרת פעם אחת בתנ"ך- 'כפר העמונה' (אולי מלשון – קיבוץ ואיסוף) בחז"ל נכנסה המילה כפר לשימוש שכיח כמקום יישוב.
- חווה מלשון חיים כמו חווה אימנו שהיתה 'אם כל חי', כלומר מקום בו מתקיימים חיים. תרגום המילה אוהל לערבית הוא 'חייא', כלומר מאהל ומשכן רועים ייקרא חייא או חווה.
- יש מי שקושר את הפירוש לשמות נוספים של אזורים בבשן המזכירים נחשים כמו המילה 'בשן' עצמה שמתורגמת ל 'פתן' , וכמו העם ה'חיווי' מעמי כנען.
- פירוש נוסף אומר שחוות יאיר היא מטרופולין האוגדת תחתיה כמה יישובי בת כמו חווה שהייתה 'אם כל חי'.
גם המילים חצרים וחצרות הנזכרות רבות בתנ"ך מתורגמות באונקלוס לכפרים
ובפשטות ניתן לומר שהיו בארץ ישראל ערים וסביבותיהם חצרות ומגרשים וחוות חקלאיות
—————————————
לכבוד מפעל החוות המתחדשת ביו"ש ובהר חברון בפרט נסקור בראשי פרקים איך התגלגלה ההתיישבות להביא לחוד החנית שלה את מודל החווה החקלאית.
את ההתיישבות ביו"ש ניתן לחלק ל 4 עידנים:
- 1967-1977 עידן ההתיישבות הבטחונית
- 1977-1990 'הפריצה' – עידן ההתיישבות על אדמות המדינה
- 1990-2015 'השקיעה' עידן אוסלו והמאחזים
- 2015-2025 'ההתפכחות' עידן החוות והיישובים החדשים
מיד אחרי מלחמת ששת הימים עלתה שאלת ההתיישבות בשטחים הכבושים, מפלגת המערך ששלטה בכיפה , התייחסה לשטחים כקלף מיקוח והיססה לקבוע עובדות בשטח.
היישוב הראשון שעלה לשטח הוא כפר עציון
בעקבותיו עלו לקרקע בעשור הראשון 12 יישובים בלבד במרחבי יהודה ושומרון , כמעט כולם בצַו תפיסה צבאי ובהפקעת קרקעות פרטיות לצורך בטחוני.
בשנת 1977 התחולל 'המהפך', בגין עלה לשלטון והכריז על 'הרבה אלוני מורה', בפועל גם הוא בלם את המתיישבים בגלל לחץ אמריקאי ועד שנת 81 עלו 22 יישובים נוספים לשטח.
ואז נפסקו שני בגצי"ם ידועים, הבג"ץ הטוב והבג"ץ הרע, ושינו את צורת ההתיישבות לחלוטין.
ב1979 הוגש בג"ץ בית אל ובית המשפט פסק לטובת היישוב שטען כי הקמתו מהווה צורך בטחוני ומצריך הפקעת אדמות פרטיות.
שנה אחרי, לאחר מתן אישור עליה ליישוב אלון מורה, הוגש בג"ץ על חלק מהשטח בטענה שהוא בבעלות פרטית.
מחלוקת פרצה בין שר הביטחון לרמטכ"ל בשאלה אם הקמת היישוב היא צורך בטחוני
ובג"ץ בפעם זו פסק שאין הצדקה להפקעת האדמות ואף הוכיח את צדקתו בדברי המתנחלים הבאים מכח צו אמוני של יישוב הארץ.
מעת פסיקת הבג"ץ הרע לא ניתן היה להקים ישובים יהודים על אדמות פרטיות ערביות ובעצם באותו רגע היה נראה שלא יוקמו יישובים בכלל.
בצר לו כינס אריק שרון שר הביטחון ועדה לאיתור אדמות מדינה, הוא מינה בראשה את המשפטנית 'פליאה אלבק' ופליאה עם צוותה הצליחו לאתר כ -1.5 מיליון אדמות סקר (בבדיקה) ומתוכן להכריז על 600 אלף דונם אדמות מדינה.
על אדמות אלו עלו היישובים היהודיים החל משנות השמונים ועד ימינו ..
בשנות ממשלת בגין השניה בין 1981 ל 1984 עם אריאל שרון כשר ביטחון וימין חזק בקואליציה הוקמו 50 יישובים נוספים ביו"ש!!
זהו שיא כל הזמנים למעט ימינו אנו ..
משנת 1984 ועד אוסלו ב1992 נכנסה ההתיישבות לתקופת צינון משמעותי.
ממשלות שמיר ופרס לא הצליחו להגיע להסכמות, האינתיפאדה פרצה ב1987 ואחריה התחילו לנשב רוחות השלום לקראת הסכמי אוסלו.
סה"כ קמו בתקופה זו כ- 15 יישובים, חלקם הגדול ביוזמה פרטית של גואלי הקרקעות ולא מכח הממשלה.
בעידן אוסלו נוסף על כל הצרות הביטחוניות, מסירת נשק לאויב, הכרה ביישות פלסטינית ומסירת 40% משטחי יו"ש, הוכרזה הקפאת בניה ותכנון בניה ביישובים היהודיים.
כל מה שנותר לעשות ..הוא להקים 'מאחזים'
המאחזים הוקמו כשכונות לווין ליישובים הקיימים על אדמות מדינה מוכרזות ובתוך שטחי היישובים.
מחלוקת ציבורית קשה וארוכה נסבה סביב המאחזים עם הצלחות גדולות וכשלונות כואבים.
סיר הלחץ של המאחזים התפוצץ בשנות ה-2000 וביתר שאת אחרי ההתנתקות, פינויים מדממים וטראומתיים בעמונה, במגרון, ביצהר, בנתיב האבות ועוד מקומות הביאו את המתיישבים להבנה שחייבים לחשוב מחוץ לקופסה.
בנתיים 'עמותת רגבים לשמירת אדמות הלאום' חשפה תכנית של הרשות הפלסטינית להשתלטות ממומנת ומקיפה על אדמות שטחי c ובעצם שיקפה להתיישבות את גודל המחדל, כאשר בשעה שההתיישבות נאבקת על עוד פחון בראש גבעה, הרשות הפלסטינית מספחת אלפי דונמים באין פוצה פה ומצפצף.
עוד אתגר היה הנוער, המכונה נוער הגבעות.
באין בניה ובאין משילות, באין אמון במערכת ובאין ביטחון הלך וגבר התסכול והזעם בקרב הנוער והגיע לפיצוץ בפרשיית דומא ובתגי מחיר למיניהם.
הנערים צברו תיקים במשטרה ולא יכלו להתגייס ומבלי אופק היו ממשיכים לפעול עצמאית בשטח.
וכך מתוך הצורך להמשיך את מלאכת ההתיישבות וההכרח המיידי לשמירת אדמות המדינה, מתוך הצורך לרתום את הנוער לעשיה חוקית וחיובית ומרצון הצבא לאפשר את גיוסם בעתיד …חברו כל הכוחות למודל התיישבותי החדש – חוות מרעה חקלאיות שמשלבות נוער נושר עם מינימום בניה בשטח ומקסימום תפיסת שטח.
עידן החוות
החוואי הראשון ביו"ש היה יאיר הר סיני בסוסיא.
יאיר, חוזר בתשובה, מעמק חפר, בעל תפיסת עולם יהודית וטבעית ראדיקאלית.
החל בשנות ה 80 לרעות בסוסיא, חלם על קהילת רועי צאן נודדים ונרצח ב2000 ע"י שכניו הבדואים.
סיפורו מהווה עד היום השראה לרועי צאן וחקלאים בכלל וביו"ש בפרט.
הדור הבא של החוואים גדל אצלו ובהשראתו-
פאתי תור בחוות מעון ואיתו דב דריבן שנרצח גם הוא.
אברי רן ואיתמר כהן בגבעות איתמר
יצחק סקאלי ברכס כביר
יעקב טליה בן גרים מדרום אפריקה עולה בהר חברון על גבול הקו הירוק.
הם עולים כבודדים, לרוב בלי דחיפה מוסדית.
עומר עתידיה בוגר הסיירת ויליד הערבה עולה ב-2004 בבקעת ייטב.
ואז בשנת 2017-2018 בשיא המשבר של עידן אוסלו נרקמה תכנית להכניס עדרים לשטח ה'זור' שבין ישראל לירדן , התכנית ירדה מהפרק ובמקומה עלו 2 חוואים בצפון הבקעה:
צוריאל ליננטל במחולה ואורי כהן באום זוקא
אלוף פיקוד מרכז חתם בשמחה על התכנית לא מטעמי ביטחון אלא מטעמי חינוך נערי הגבעות.
בשלב הבא נכנסו 'חבורת השייחים' לתמונה, קבינט של אנשי שטח שהתוועדו לחשיבה משותפת ולבחירת נקודות חדשות :
סלע בנו של מאיר הר ציון, חיים משולמי כיועץ עסקי מחוות אלומות , איתמר כהן וסקאלי שניהם בעלי חווה ברכסי השומרון.
גל שני של חוות עולה : חגי ניסים בנגוהות, איתן זאב בקידה ואליאב ליבי במלאכי השלום.
קצת אחר כך עולה המסה המרכזית של החוות הוותיקות בשילוב זרועות עם אמנה:
מנחם גושן בארגמן, קפלן בעשהאל, ליאור טל בחלץ, עשאהל קורניץ בבקעה, שרביט בנחל תרצה, אלישיב נחום בשמעה,יוסף במעלה חבר
גבריאל בפני קדם, יתדות של קוקו, אל נווה בחרמש, צבי בר יוסף, צבי לקס, שדה אפרים ועוד ..
אט אט נבנה מודל-
איתור קרקע ע"י המועצה או אמנה
פריצת ציר ע"י אמנה ובביצוע חוואים- קבלנים
הקמת תשתית סולארית בהלוואות עידוד
הצבת מרכיבי ביטחון מהחטיבה להתיישבות
יעוץ וליווי חקלאי ע"י וותיקי החוות
גל נוסף , דור ראשון של נערי חוות שבגרו עלה לקרקע אחרי הירצחו של הראל מסעוד , רועה צאן ובוגר יחידת הגששים של נערי החוות – 'ספר המדבר'.
בינהם טורנר בתקוע , ינון כהן בנווה ארז ושמחוביץ' ברכס מעון.
אין ספק שהמלחמה פתחה עוד את האופק , גרמה לערבים להתכנס , לצבא לשתף פעולה בגלוי ולהציב חיילי הגמ"ר במרחב.
החוואים שעד היום היו בחובות ובלי שינה קיבלו פתאום משכורת כחייל הגמ"ר ועוד מספר חיילים לשמירות וסיוע.
פריצת התודעה והבנה מחודשת של כל המערכה על הארץ גייסה את הציבור הרחב לתמיכה מורלית וכלכלית.
בשנה האחרונה הוקם 'איגוד החוות' לייצוג תמיכה והקמת עוד חוות בתיאום מלא עם גורמי הצבא וההתיישבות.
המהלך בשיאו!
סמוטריץ' הקים את מנהלת ההתיישבות תחת המנהל האזרחי ובאופן מעורר השתאות הוא מצליח לקדם תהליכים ולצמצם פער של עשרות שנים.
שיא של התחלות בניה, סלילת כבישים במיליארדים, הכרזה מחודשת על אדמות מדינה , דבר שלא קרה מאז הסכם אוסלו ויד כמעט חופשית לבניה בשטחי השיפוט של היישובים.
הכרזה על הקמת 30 יישובים חדשים בשנתיים האחרונות והכרה מוסדית ב70 יישובי ההתיישבות הצעירה ועוד היד נטויה.
חלק גדול מהיישובים החדשים הם חוות חקלאיות בשלבים שונים, באשר המציאות הוכיחה שאין דרך אחרת לייצר נוכחות בשטחים שהופקרו עשרות שנים.
גם הצבא מכיר בזה ובשקט בשקט 'מזמין' חוות כבקשתו בשטחים אסטרטגיים.
כיום יש מעל 100 חוות ובהם גרים מאות משפחות ומאות נערים
70 מתוכן באיגוד החוות והשאר גם הן משתפות פעולה באפיקים אחרים
כאשר השטח הנתפס כיום ע"י החוות משוער בכ- 700 אלף דונם שהם פי שניים מכל שטחי היישובים ב – 50 שנות ההתיישבות.