חודש תשרי תשפ"ה קָרֵב ועימו התהיות- כיצד הוא יֵרָאֶה השנה? "שריר הזיכרון" של כולנו יעבוד שעות נוספות והחודש יסוב סביב זכר הנרצחים, הנופלים בקרבות הגבורה, האחדות, המחדל, הקונספציה, ועוד. ברשימה זו רצוני לשרבב אל החודש הזה גם את המימד הגיאוגרפי על משמעויותיו הרוחניות המטלטלות, ואין כמו במה זו של בית ספר שדה, כדי לשתף בה "הרהורים מרחביים".
לפני כ 3800 שנה וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָרָעָ֣ב הָרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛ק אֶל־אֲבִימֶ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה (בראשית כו) ובהמשך … "וַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר". שאלת מקומה של גרר העסיקה חוקרים רבים אשר ניסו בין השאר לפצח מתוך ההקשר הפנימי של הסיפור, לצד איזכורים נוספים במקרא, היכן היא העיר? אם זרע יצחק "בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים…"- משמע יש לחפשה בתחום המִזְרָע ולא אי שם בישימון, מה גם שנאמר לו "אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את…"- כלומר יצחק נשאר היכן שהוא בתחומי ארץ כנען. ואכן מסתבר שגרר נזכרת במקום אחר בספר בראשית כגבולה הדרומי של ארץ כנען:" וַיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה…" (בראשית י). לא פחות מעניין הוא סיפור הבארות, אשר יותר מסתם סכסוך חקלאים ורועי צאן, הוא חושף את המתח העצום בין יצחק לפלישתים: וַיְקַנְא֥וּ אֹת֖וֹ פְּלִשְׁתִּֽים! ולא זו בלבד אלא ש "וְכׇל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר". כולם, פלישתים כעברים, זקוקים למים בשנת הרעב הזו, אך פלישתים מוכנים למנוע מים מפיהם שלהם, ובלבד שלא יוכל להנות יצחק מפרי יישובו במרחב הזה! אז גם יצא המרצע מן השק- כשאמר לו אבימלך מלך פלישתים: "לֵ֚ךְ מֵֽעִמָּ֔נוּ כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ מְאֹֽד", אתה "גדול" עלינו, ההצלחות שלך "מוציאות לנו את העיניים"… פשוט לֵך! ולאן פנה יצחק? הוא יצא ממרחב שלטונו של אבימלך, אל הנחל הסמוך הנקרא בשם זהה: "וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם". קלטנו? יצחק קיווה ל"רגיעה בטחונית" מן הטרור הפלישתי שהופעל עליו, ופשוט ביצע נסיגה, או שמא "התנתקות" מן המרחב הפלישתי. וראו זה פלא… הטרור הפלישתי רדף אחריו גם אל גדות נחל גרר- בשלב זה מתפתח המאבק למלחמת הבארות שלב ב'- וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵֽׁם־הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥י הִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמּֽוֹ׃ וַֽיַּחְפְּרוּ֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃ וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹב֔וֹת וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב ה' לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃
ולא, לא שכחתי את שאלתנו המקורית- היכן היא גרר? מסתבר שסיפור הבארות תורם גם הוא את חלקו לזיהוי שכן במסגרתו משולבת הידיעה הגיאוגרפית שלאורכו של נחל גרר יש מי תהום זמינים ולכן גם נחפרות בארות.
זיהויה של גרר- הלך ונגרר ממקום למקום במרוצת השנים, אך כל ההצעות נשארו בתחום "סובב רצועת עזה". פעם זוהתה גרר בתל גמה הסמוך לקיבוץ רעים בואכה ציר כיסופים, ופעם בתל שרוחן ליד מושב עין הבשור, פעם בתל שרע מערבית לרהט, ולבסוף בתל הרור, ליד המושבים ברוש, תדהר ותאשור.
אך הבה ניתן למפות הארץ לדבר. זוכרים היכן החל התימרון הקרקעי של מרחב חאן-יונס אחרי הפסקת האש בה הוחזרו חלק מן החטופים? כל מי שעקב אחרי העדכונים מעזה, שמע שהכניסה הקרקעית לחאן-יונס החלה מפאתיה המזרחיים המכונים "אל-קרארה"- כפי שניתן לראות במפה המודרנית המצורפת. שאלו את השכן התימני שלכם כיצד הוא הוגה את האות קו'ף אם אינה דגושה והוא יאמר "כמו גימ"ל". השם הערבי אל קרארה אינו אלא שימור שם ערבי לשם הקדום "גררה"! ואם לא די בכף- הציצו במפת קרן המחקר הבריטית המצורפת וראו את השם הערבי של החורבה Umm-Jerrar הממוקמת סמוך למפגש הנחלים בשור וגרר (כפי ששוחזר שמם ע"י ועדת השמות הממשלתית), והיא שימור שם מושלם של "גרר". מקורות רבים נוספים בתר מקראיים, שלא אוכל לפורטם כאן, מזהים גם הם את גרר באיזור זה. שני האיתורים שציינתי לא ממוקמים באותה נקודה גיאוגרפית, אך אינם רחוקים זה מזה, מה גם שמן הריאליה המשתקפת בסיפורי האבות- מסתבר שגרר אינה עיר כמו שהיא מרחב (דוגמאות רבות לכך ניתן למצוא בקרב השבטים הבדואיים בנגב המודרני).
החקירה הקצרצרה שהבאתי כאן, עברה בראשי בחודשי המלחמה הראשונים, כאשר במסגרת המשימות של יחידת המילואים אליה אני שייך, ביצענו סריקות מדוקדקות אחרי נעדרים ושרידיהם בדיוק במרחב הזה. ביום בו נתבקשתי להציג סקירה גיאוגרפית על המרחב, שיתפתי את חיילי היחידה במחשבה שהתבשלה בי בשבועיים הראשונים של המלחמה: מלחמת הבארות של יצחק אבינו- עשק שטנה ורחובות- התרחשה בדיוק במרחב בו התקיימה מסיבת הנובה- יער רעים ממוקם על גדות נחל גרר, שהוא הוא כנראה- גם נחל גרר המקראי, רגע לפני שהוא נשפך לנחל הבשור, כפי שנרמז גם במפות. המבקר כיום במקום יכול לראות בארות לרוב, מתקופות היסטוריות שונות- משמע מאז ומתמיד מי התהום כאן משכו אליהם את האדם לחחפור בארות. וכאילו לא עברו 3800 שנה- ה"שטנה" הפלישתית מתפרצת על צאצאיו של יצחק אבינו בדיוק באותו מקום! שתיקה השתררה בחמ"ל וניכר היה שהלולאה ההיסטורית מטלטלת!
כידוע, רמב"ן עקבי מאד בפירושו לספר בראשית בכל הנוגע ל"מעשה אבות- סימן לבנים", ואף כאן במעשה שלוש הבארות- כתב: "יש בדבר עניין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד…". כזכור, על שתי הבארות הראשונות עשק ושטנה- רבו יצחק ופלישתים, וחפירת השלישית הסתיימה בנימה אופטימית: "כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב ה' לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ". כך, הסביר רמב"ן, נרמזים כאן שלושה [!!!] בתי מקדש. בבאר "עשק" נרמז המקדש הראשון, בבאר "שטנה" נרמז המקדש השני ושניהם חרבו. אבל מכאן ואילך- מחפירת הבאר "רחובות" יש רק כיוון אחד- "כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב ה' לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ".
אז היכן היא גרר? הקורא שהגיע עד הלום מבין כעת כי החקירה הגיאוגרפית כאן היא רק התירוץ. מסתבר שהדבר האמיתי עמוק יותר. לפני שנה עם פרוץ המלחמה, תהו כולם נוכח עוצמת החורבן הנורא בשמיני עצרת- לאן חזרנו? לשואה? לפרעות תרפ"ט? לחורבן הבית השני או הראשון? לאור הנאמר לעיל – דומה שחזרנו לתקופת האבות!!! אל גדות נחל גרר. אל הימים של שתי ההבטחות לאבות- זו על הזרע ונצחיותו, וזו על הארץ. דומה כי היום בו גללנו את ספר התורה מ"וזאת הברכה" אל ראש ספר בראשית, החזיר אותנו בעל כרחנו ללמוד מחדש את פרקי האבות בספר זה.