מבצע לוט מדרום הר חברון ועד סדום
ב-20 בנובמבר 1948 נשלחה פקודת מבצע לחטיבה 12 של הפלמ"ח מיצחק רבין, קצין המבצעים בחזית הדרום. נוסח הפקודה: "שליטה על מרחב סדום – עין חוצוב – באר שבע". כבר למעלה משמונה חודשים שמתיישבי ולוחמי סדום נצורים שם, והגיעה העת להרחיב את השליטה על מרחבי הנגב וים המלח, ולחדש את הקשר היבשתי עם סדום.
רבים ודאי מכירים, ואולי רק בשם את מבצע "לוט", ששמו מרמז על כך שבמסגרת המבצע שוחרר דרום ים המלח, מעין גדי בואכה סדום וחצבה. אך מעטים זוכרים שראשיתו של מבצע זה החל בדרום הר חברון, ולו הייתה חשיבות רבה.
בתחילת חודש נובמבר, יצאו סיירי פלמ"ח מבאר שבע לראש זוהר, ושם נפגשים בתחנת המשטרה עם היחידה שיצאה רגלית מסדום הנצורה. למעשה זו הפעם הראשונה מזה שמונה חודשים שכוח צבאי נפגש עם הנצורים מסדום דרך היבשה. לאורך הדרך הם נעו בחופשיות ולא נתקלו באויב. סיירים אלו, וסיירים נוספים שיצאו בהמשך החודש והגיעו עד עין חוצוב (עיר אובות) אספו מידע על הדרכים והמשטרות שנמצאו נטושות. מטרת המבצע כאמור הייתה הרחבת שטחנו לקו באר שבע – כורנוב – סדום, וסלילת דרך בין באר שבע לסדום. החשש הכבד היה שהלגיון הירדני ינתק את הדרך מסדום לאילת וישתלט על שטחים אלו ולכן המבצע יצא לדרך במהירות.
פקודת היום למבצע ניתנה ב-20 לחודש מעוזי נרקיס: "כל מקום בו נדרוך ונאחז, לנו הוא. המלאכה לא נשלמה, עד שנגיע לגבולות ארצנו".
רק יממה מתחילתו של המבצע החשוב, ב-22 בנובמבר, החלה פעילות צבאית בזירה האחרת, בדרום מערב הר חברון. כוחות של חטיבת גבעתי פשטו על הכפרים ח'רבת אל ח'נזיר ואל כום. במהלך מבצע זה צה"ל ערך פשיטות בכפרים ערביים במטרה למנוע מהצבא הירדני והמצרי ששהה שם לזלוג לשטחים נוספים ולהפריע לכוחותינו.
בתאריך כ"א חשוון תש"ט, 23 בנובמבר 1948, בשעה 14:00 יצא כוח מהגדוד השביעי של חטיבת הנגב מבאר שבע לכיוון כורנוב (ממשית), בהגיעם כבשו את בניין המשטרה הבריטית והציבו את כוחותיהם בכל האזור.
במקביל, יצא כוח מהגדוד התשיעי שנע בג'יפים ומשאיות לעבר משטרת עין חוצוב. סיירי הגדוד הגיעו ראשונים לבניין המשטרה סמוך לשעה 5:30 בבוקר, ותפסו גם אותו ללא קרב. יום לאחר מכן, כוח שיצא מיוזמתו מסדום כבש את הכפר עין בידה (עין הכיכר) ללא קרב והחזיקו בו עד לחבירת הכוחות בהמשך היום מהגדוד השביעי והתשיעי. כוח הסיור תפס את מכרות האשלג ואת מחנה העובדים של סדום וכך הביא לסיום מצור של כמעט כשנה על סדום.
באותו היום הודיע בן גוריון חגיגית כי "הוקם הקשר היבשתי בין סדום לבאר שבע". ביומיים שלאחר מכן, נתפסה גם משטרת עין יהב הנטושה, והכוחות עסקו בפינוי מוקשים מציר סדום – עין חוצוב. ליד משלט עין חוצוב שקע אחד הג'יפים בבוץ, ומאיר רפאל, קצין סיירים מהגדוד התשיעי קפץ אל צד הדרך כדי לחלץ את הג'יפ. לרוע המזל, בקפיצתו, רפאל הפעיל מוקש ונהרג.
המבצע הצליח באופן מוחלט ולא כלל התקלויות צבאיות. בזכותו הוכשרו דרכים באזור מעלה עקרבים ונסללה דרך בין סדום לבאר שבע. הכוחות הגיעו לדרום ים המלח וצפון הערבה, שבהמשך היוו מקפצה להשתלטות על שטחים נרחבים בנגב ובערבה, שהכשירו את הדרך למבצע "ייצוב" ומבצע "עובדה".
בגזרה השנייה בה התנהלו קרבות, בדרום הר חברון, לא היה רגע דל. בלילה בין ה-26 ל-27 בנובמבר יצאה פלוגה מגדוד 51 של גבעתי לפשוט על הכפר אידנא, אך עקב אש כבדה שנפתחה עליהם נסוגו. לילה לאחר מכן יצאו שנית לפעולה והפשיטה בוצעה בהצלחה רבה. במשך הימים הבאים פשטו כוחות גבעתי על הכפרים חרבת ויבידה, בית עווא, סיכה, מג'ד, ח'רבת ג'מרורה ותרקומיא.
בעוד בשאר הכפרים הפשיטות היו מהירות ולא לקחו זמן רב, בתרקומיא הפעולה ארכה זמן. ב-28 בנובמבר יצאו לסיור באזור הכפר אך בעקבות אש שנורתה עליהם נסוגו. כמה שעות מאוחר יותר, בלילה, יצאו לנסיון פשיטה על תרקומיא. בדרך נתקלו במחסום על כביש תרקומיא – בית ג'ברין, שמאחוריו ארבו להם ערביי הכפר מצוידים בנשק רב. כוחותינו הופתעו וחזרו לאחור. כמה לילות לאחר מכן, בין ה-1 ל-2 בדצמבר, יצאו למקש את הדרך לתרקומיא. בדרכם נתקלו באויב, אך הצליחו להפתיע אותו ולתקוף אותם בהצלחה.
רוב הפעולות התרחשו בגבול בין מערב הר חברון לשפלה, ואכן מנעו מהצבא הירדני להרחיב את שטחם ולפלוש לעוד מקומות מארץ. מספר חודשים מאוחר יותר תוצאות מבצע זה השפיעו באופן ניכר על קביעת הקו הירוק העובר שם בהסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן באפריל 1949.
מזמן כבר הבנו כי בלתי אפשרי ללמוד היסטוריה רק מהסתכלות על העבר, אלא ללמוד ממנו בחיבורו להווה. בהקשר למבצע "לוט", החיבור די פשוט. לפני כשנתיים בשנת תשפ"ב, הוקם מכשול הנדסי ב"קו התפר" שמתחיל בדרום הר חברון וממשיך לרמת מדבר יהודה לסיכול טרור ביהודה ושומרון ומניעת כניסת מסתננים לישראל דרך מדבר יהודה. שם המבצע שניתן להקמת המכשול הוא לא אחר ממבצע "לוט". על המכשול והשפעותיו הסביבתיות כתבנו בעלון בעבר רבות, ורק נותר להתפלא איך הגורל גרם למבצע צבאי בעל אותו שם, שהתרחש אף באותם אזורים בארץ, להיות שונה לחלוטין במהותו. מבצע "לוט" של מלחמת העצמאות שיחרר את דרום מדבר יהודה וצפון הנגב, ומבצע "לוט" של שנת תשפ"ב כלא אותו מחדש.