כולם רוצים שירים פשוטים – נטע קידר

לגשם אנו מצפים ומתרגשים, וכשהוא יורד נראה שלכל אחד עולה תחושה אחרת.. 

חלק מרגישים עצבות, שמחה, ברכה, בדידות, התפעמות ואולי גם אנחת רווחה? 

השיר 'גשם בעיתו' הופך רלוונטי בכל שנה מחדש כשהגשם יורד, ועוד יותר כשאנחנו בעיצומה של מלחמה.

 

לפני 51 שנים, מלחמת יום כיפור, ובדירה אחת בתל אביב, יושבת המשוררת תלמה אלגון רוז ועוזרת לאחיה היחיד- גיורא, שמאוד מחוברת אליו, לארוז את התיק ליציאה למילואים, סיטואציה המוכרת לנו מקרוב ואנחנו מכירים היום היטב את התחושות המתלווות לה.

תלמה לא ידעה מה לעשות עם עצמה והחליטה- "הייתי יושבת בבית על פוף כזה ואומרת: אם אני לא אזוז, גיורא, לא תיפול עליו פצצה."

 

בפעם הראשונה שקיבלה גלויה מאחיה הוא פתח את הגלויה במילים- "אין לך מה לדאוג" ובמקרה באותו יום נכנס לביתה המוזיקאי והמלחין קובי אושרת שחזר ממילואים בסיני וסיפר לה בעיניים כואבות ועייפות שחייבים להרים את המורל לחיילים, תלמה הבינה שהיא צריכה לקום מהמצב הזה ולעזור במה שהיא יכולה.. אז התחילה לכתוב את השיר 'אין לך מה לדאוג'- בעקבות הגלויה מאחיה ובכך התחילה לכתוב שירים למלחמה..

 

המלחמה עדיין בעיצומה, ותלמה מוזמנת על ידי להקת פיקוד צפון לסיור באזור הגולן כדי שתכתוב להם שיר חדש, קצין קישור חיכה לה ותלמה מספרת שהיו לו עיניים עצובות, ראו כמה הוא שבור. הם הלכו ממקום למקום והיו חיילים בשוחות והכל חורבות והכל שרידים.

אמצע הסיור ומתחיל לרדת גשם ששוטף את כולם והיא רק רוצה שהגשם יפסיק להפריע לחיילים הגיבורים שם וגם לאחיה שנמצא רחוק ממנה אך באותו מצב. 

היא מספרת שיצאה מהסיור הזה מפורקת ובהבנה שהאנשים האלה מדברים בשפה אחרת (לכן כתבה את השיר "כבר מדברים שפה אחרת").

אבל הדאגה לאח שלה, המראות והחוויות מהצפון ומזג האוויר החורפי לא הניחו לה.

____________________________________

גשם בעיתו \ רותי נבון

מילים: תלמה אליגון רוז

לחן: קובי אושרת

 

גשם בעיתו, כמה עצב בא איתו

הכל עצר, הכל עמד, רק הגשם בא לו בזמן.

לו לא אכפת

שבלילות שם קר מאוד

שבחולות קשה לבכות

שאין על מי להתרפק

כשבחוץ הגשם דופק.

 

תן מחומך ותן מאורך

תן לשדות רק גשם ברכה

תן מפיתך ביד רחבה

ותן לנו זמן לאהבה

 

גשם בעיתו, ואומרים שככה טוב

על בגד קיץ, סוודר ישן

ובכיס מכתב מאי שם.

גשם מתוק

גשם נשק אותו בשמי

גשם לטף את הפנים

הבאת גשם בעיתו

אז הבא, הבא לי אותו

תן מחומך ותן מאורך…

 

גשם בעיתו, כמה עצב בא איתו

הבא, הבא לי אותו

גשם בעיתו

 

כולם רוצים שירים פשוטים – נטע קידר

את השיר גשם בעיתו היא לא כתבה למישהו שביקש אלא פשוט הרגישה שהיא חייבת לכתוב אותו.
בבית הראשון תלמה מתבאסת מאוד על הגשם, על חוסר האכפתיות שלו כלפי הלוחמים בשטח, ממש אפשר לדמיין במילים שלה את הסיור בצפון.
"לו לא אכפת שבלילות שם קר מאוד, שבחולות קשה לבכות".

לפני שנגיע לפזמון ולבית השני בשיר, נקדים:
אנחנו מתקרבים לחג הסוכות ומיד עם תום סוכות, ביום שמיני עצרת, מתחילים להתפלל על הגשמים – "משיב הרוח ומוריד הגשם".
כשתלמה כותבת 'גשם בעיתו' היא באמת מתכוונת שהגשם הגיע בזמן, זה היה בחורף.
גם היום כשנחזור להתפלל על גשמים, תעלה בי השאלה איך נתפלל על גשמים כשיש לוחמים בשטח?
אני חושבת שצריך לזכור שגשמים שיורדים בזמנם (בעיתם) הם גשמי ברכה,
בכל שנה אנחנו מתפללים בתקווה לשנה ברוכה במים, וכשיורד היורה יש באוויר הרגשת ברכה, שמחה ותודה על גשמי הברכה המביאים איתם ברכה ליבולים, מי שתייה לאדם ואף תחושה של התפעמות אל מול הגשם היורד, המנקה והמשקה. ומזה אפשר להבין את החשיבות הראשונית של מים עבורנו.
בפזמון תלמה גם מבינה את זה שהמים הם ברכה וחשובים לנו.. אך עדיין קשה לה ולכן מבקשת שהגשם ירד ביד רחבה אבל שירד בשדות ושיראה לנו שהוא יכול להגיע עם חום ואור.
"תן לשדות רק גשם ברכה"
שאלו את תלמה אל מי היא פונה כל השיר? ותלמה ענתה – " יש לי פניה לא-לוהים ואני חילונית"
גם המלחין קובי אושרת שהתלבט איך יתנגן השיר אמר – " תלמה, אני לא מעריך אותה כבן אדם דתי אבל יש פה תפילה. תן מחומך, תן מי זה תן? ההשגחה העליונה."
הם ממש מבינים שהגשמים הם גשמי ברכה שאנו מתפללים עליהם, והם מהקב"ה ואנו צריכים לקבל אותם כמתנה.
"גשם בעיתו, ואומרים שככה טוב"
ולכן בבית השני תלמה כבר מבינה שהגשם הוא חלק מסדרי החיים ועכשיו היא כבר מנסה לקחת אותו למקום שיעזור לחיילים ורוצה שהגשם ישלח נשיקות, חיבוקים וכוח לאחיה ולכל החיילים.
ובבית האחרון היא כבר ממש מאמינה שהגשם יביא לה טוב ויחזיר את אח שלה מהמלחמה (שאכן חזר בשלום), או כל דבר אחר שאנשים רוצים שיבוא להם.
את השיר היא מסיימת במילים 'גשם בעיתו'- כי באמת הגשם צריך לבוא בזמנו, גם אם זה קשה ומכביד קצת השנה, המים הם מקור כוח חשוב לנו,
הגשם הוא חלק מהאמונה שלנו בקב"ה, מפני שבא"י המים שמגיעים אלינו הם מהגשם, ממקור לא טבעי שאין לנו גישה אליו, הגישה היחידה אליו היא דרך הקב"ה.
"א-ל חי יפתח אוצרות שמים ישב רוחו יזלו מים"

בתפילה שבחודש הקרוב תפילותינו יתקבלו ושהשנה הקרובה תביא איתה גשמי ברכה ורוח טובה!
חודש טוב!