כולם רוצים שירים פשוטים – נטע קידר – שבחי מעוז נעמי שמר

שבחי מעוז- נעמי שמר

מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח

הרחק הרחק ליד ביתי הפרדסים נתנו ריח

אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות

ובנקרות צורים ובמחילות עפר

אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי

צופה בי מבקש נפשי

מעוז צור ישועתי, מבצר עיקש וקישח

עצי שקד ליד ביתי עומדים בלובן פורח

אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות

ובנקרות צורים ובמחילות עפר

אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי

מביט בי מבקש נפשי

מעוז צור ישועתי, בקרב אין קץ ינצח

אלי איילת אחותי חיוך עייף תשלח

אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות

ובנקרות צורים ובמחילות עפר

אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי

אורב לי מבקש נפשי

אבוי לו מעוקצי, ואבוי לו מדבשי

אבוי למבקש נפשי

 

לפני 55 שנה (תשכ"ט), מדינת ישראל שקועה במלחמת ההתשה.
אחת הגזרות הקשות במלחמה הזו הייתה "קו בר לב"-
(לאחר כיבוש סיני במלחמת ששת הימים הוקם על גדות תעלת סואץ "קו בר לב", שורה ארוכה של מוצבים בהם ישבו חיילי צה"ל והגנו על גבולה הדרומי של המדינה.)
בקו נתפס השם "מעוזים" למוצבים שלהם, שחטפו הפגזות כבדות וירי צלפים מהמצרים.
בחנוכה תשכ"ט נסעה נעמי שמר לשמח את חיילי התעלה. היא הגיעה עד למעוזים המסוכנים ביותר, התעניינה בשלום החיילים ושרה איתם.
היו אלה ימי חנוכה ונעמי השתתפה בטקס הדלקת נרות מחנוכייה מאולתרת עשויה תרמילי פגזים, עם שירת מעוז צור בקול חזק במיוחד כדי שהמצרים, בצידה השני של התעלה, ישמעו.
נעמי התרשמה מאומץ ליבם וגבורתם ועלתה על איזשהו כפל לשון. במעוז, שרים מעוז צור, ובשובה לתל אביב חיברה את השיר- "שבחי מעוז".

מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח
השיר נפתח בדיוק אותו דבר כמו הפיוט המוכר מעוז צור אך מה ששונה זה הפסיקים שמעלים את השאלה- למי נאה לשבח?
למעוז או לכוחו של הקב"ה? ממי תבוא הישועה?
בשורות הבאות ננסה להבין למה נעמי שמר התכוונה.

משיריה של נעמי שמר אנו יודעים שהיא הייתה מחוברת לתנ"ך ובאמת לאורך כל השיר יש איזכורים מהתנ"ך
חלקם זה איזכורים של פחד ואימה-

"וַתָּעָז יַד-מִדְיָן עַל-יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת-הַמְּעָרוֹת וְאֶת-הַמְּצָדוֹת" (שופטים, ו')

וחלקם זה איזכורים של משהו טוב-

"אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וְיַעֲלַת-חֵן" (משלי, ה')

באמת לאורך כל השיר מרגישים מצד אחד את הפחד והאימה שנעמי מרגישה במעוזים ומצד שני את מה שמחכה הרחק הרחק ליד ביתי, את התקווה לניצחון וטוב.
אני חושבת שזה מתכתב בדיוק עם הפירוש לשם מעוז:
בפירוש העברי והתנכ"י מעוז זה מקום מבצר/מקלט.
אך מעוז זה גם תעוזה ונחישות, אנשים שקוראים לבנם מעוז רוצים שהוא יהיה עבורם מעוז של כוח נחישות ושמחה.
ונראה לי שזו גם תשובה למה התכוונה המשוררת ולמי נאה לשבח?
נראה שנאה לשבח את הנחישות והתעוזה של אותם חיילים שמתוך המעוז שרים ומשבחים שהכוח שלהם והישועה תבוא מהמעוז הרוחני והצור, החזק שלנו..

אבוי למבקש נפשי

סוף השיר נגמר בסוג של קריאת נקמה וגם פה זה מתכתב עם הבית האחרון בפיוט המוכר-
נקום נקמת דם עבדיך.
וכמו שאנו יודעים בפרוץ מלחמת יום הכיפורים קו המעוזים נפל. 

למרות שהשיר עורר מחלוקת רבה בעקבות תוצאות קו המעוזים שנפל, השיר ששוזר תנ"ך, מסורת, היסטוריה של עבר וגם של היום, זכה להפוך לשיר מושמע ומוכר.

בשנה האחרונה הפך השיר למאוד רלוונטי שהרי שוב אנו נלחמים במבקשי רעתנו.
במיוחד האיזכור של המערות ומחילות העפר, שבשיר הינם מקומות המסתור של הלוחמים, מקבל כיום משמעות חזקה בכך שבניגוד לתיאור בשיר כמערות מסתור עבורנו, כיום הלוחמים זוכים להגיע למערות של האויב ולהדליק בהן את האור שלנו. 

ובזה תתקיים נבואת הנביא ישעיהו, שהיא מקור מילותיה של נעמי שמר בשיר, שיבוא יום ולא אנחנו נתחבא במערות אלא עובדי העבודה הזרה יתחבאו מפני הקב"ה במערות ובמחילות עפר- 

"וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ "(ישעיהו, ב').

והיום אנו זוכים אפילו לדחוק אותם ממחבואם ולהדליק את האור בחשיכה ולמגר את הרשעה.
לפני שנה אוגדה 36 חידשה את השיר, כשברקע נשמעת קריאת הקרב של המפקד.
יכול להיות שנעמי שמר, אוהבת העם, המדינה וצה"ל, הייתה מאמצת בשתי ידיה את התוספת החדשה בשיר שלה.
בתקווה שבחודש הקרוב "בקרב אין קץ-ננצח"!

חודש מלא באור ובבשורות טובות.