וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַ”
וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא פרק כג' פסוק מ')
חמישה עשר לחודש – י"ד בתשרי עוד רגע בפתח, ובו כמו שנצתוונו בכל שנה מחדש נצטרך לצאת לסוכה ולחגוג את 'חג האסיף'-חג הסוכות. ולא בידיים ריקות אלא במצוות נטילת ארבעה מצמחי ארץ ישראל, צמחי הארץ הטובה (ספר ויקרא פרק כג' פסוק מ') אשר אותם מזהים חז"ל כלולב-"כפות תמרים", ערבה- "ערבי נחל", אתרוג- "פרי עץ הדר" ואת ההדס שלא נזכר במפורש אלא כ"ענף עץ עבות".
מהו 'ענף עץ עבות'? על פי המסורת הוא ענף היוצאים ממנו לפחות שלושה עלים מאותו מפרק של הענף- "ענפיו חופין את עצו" , ולכן על פי ההלכה 'הדסים משולשים' הם הכשרים והראויים לנטילה, לעומת הדס נגדי\שוטה.
ההדס הוא צמח מיוחד עם חשיבות ומשמעות גדולה, אמנם כלל אין לו טעם אך ריחו של ההדס נשתבח מאוד וכבר בעבר הוא שימש לדברים רבים כמו בושם ורפואה,
כעטרות לחופה ושימוח חתן וכלה, לכבוד שבת קודש
ואפילו בזכות חשיבותו הערכי לקידוש נשים.
סמל נצחיות החיים, ענפי ההדס לאחר קיצוצם וגם ללא מים הם נשארים זקופים, יציבים ורעננים לעומת ענפי הערבה הנכמשים מיד לאחר קיצוצם אם אינם טבולים במים. את ההדסים היו מניחים על מיטת המת אך גם היו משמחים בו חתן וכלה שלכן נחשב ההדס לסמל נצחיות החיים כשם הניגוד.
בנבואת גאולה בישעיהו מא' נמנו שבעת העצים אשר יפריחו את השממה בעת הגאולה: "אתן במדבר ארז, שיטה והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו".
יחד עם זה ההדס גם מבשר את המהפך החיובי שיהיה בארץ כמתואר כך: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש, תחת הסרפד יעלה הדס".
כל כך מסתדר שההדס גם נמשל אלינו, לעם ישראל. נמשל לעם של נצח, של יציבות וחוזק, עם שכל כך מקדש את החיים ולא את המוות, עם שגם לאחר נפילות ומכאובים, גם אם נראה כאילו קיצצו אותו משורשיו הוא עומד יציב ואיתן אל מול הרוע.
ומדוע נבחרו דווקא ארבעת המינים האלה? מסביר נתנאל אלינסון מתוך פרושו של נגה הראובני, כל אחד מהמינים האלה גדל באזורים שונים בארץ וכך מייצג כל אחד ממנו: 'פרי עץ הדר'- אזורי החקלאות של הארץ, 'ערבי הנחל'- מהנחלים בערוצים הנמוכים ושופעי המים, 'כפות תמרים'- עלי עץ התמר הגדל במדבריות ובעמקים הנמוכים והחמים של הארץ, והאחרון 'ענף עץ עבות'- מאזורי היער העבותים והגבוהים של הארץ.
וכשאנו אוחזים יחד את ארבעת המינים, אנו בעצם אוחזים ביד את התמצית של ארץ ישראל! חג הסוכות- חגה של ארץ ישראל, חג שכולו שזור בריחות והטעמים של ארץ ישראל הטובה.
בתפילות עמוקות, לשנה של בשורות טובות ישועות ונחמות, לשנה של אחדות תמצית הארץ, לשנה מעוטרת היטב בהדסים, כריח גן עדן, לגאולה ונחמה!